הקטן לא מצליח להירדם.
אני עושה את המשמרת, לפחות עד חצות.
מנצלת כמה דקות שהוא מנמנם.
הפוסט הולך להיות חצי רדום, אבל רוצה לחלוק.

היה כנס נהדר.
מסוג הכנסים שאני הכי אוהבת.
קטן, עם המון אנשים שאני מכירה ושמחה לראות.
עם תכנים מצוינים, שגם מדברים אלי.

הגענו ירושלים ב 11.
מפגש פעילים - מעניין, חבל שלא יוצא לי להגיע ליותר מהם.
מה שלא הבנתי בכל העסק הוא מתי כן מגייסים את המתנדבים לרעיונות השונים?
ליאת כל הזמן קראה "לא עכשיו, לא עכשיו" ואז זה נגמר ואנשים התפזרו.
פספסתי משהו :-)?

בכל מקרה, אמרתי להם שירשמו אותי כנרתמת לפרויקט הרידרים (את הדיון עליו פספסתי).
נראה מה יצא מזה. כרגע אני אשמח לעזור, אבל אני עסוקה מכדי לדחוף את זה לבד.

אורן - לא הבין על מה כל הבלגן. מחא על כל שאמא לא מסתכלת עליו כאשר הוא עושה בועות. יצא עם אבא לטייל בכנס.


ארוחת 12, פלאפל. אכיל, אבל הייתי כל כך רעבה שהכול היה נראה אכיל באותו הרגע.

הרצאה של אהוד מימון
הוא דיבר על הספינה המזמרת!
מקאפרי!
הוא הקריא מהספר!
אני יודעת, ראיתי אותו מרים את הספר מהשולחן.
 את המשך (ואת תחילת ההרצאה) לא ראיתי,
אבל אורן קיבל ארוחת צהריים.

מעניין אם אהוד קרא את הסיפור הקצר שממשיך את הספר.

תודה לצוות המקום שנתנו לי להשתמש במשרד שלהן, אז ובשאר הארוחות והנשנושים של אורן.
בכנס הבא, לאתר פינות הנקה מראש.

פאנל של יעל ורותם.
באתי בתקווה לקבל קצת מרץ לכתוב.
היה כיף. רעיונות מעניינים של אנשים,
ותמיד כיף לשמוע את יעל ורותם מתווכחות.
מעניין היה לגלות שרוב האנשים באו לא כדי לחלץ רעיונות תקועים משלהם,
אלא כדי לחלץ רעיונות תקועים של אנשים אחרים.

אורן לא התרשם מפנל. נדמה לי שהוא אכל שוב,
אבל בשלב הזה התחלתי להתייבש ואני לא יכולה להתחייב לזמנים.
הפסיק לבכות. נמסר לרונן, חזרתי להמשך הפאנל.  

מסקנת ביניים : אני צריכה לשתות יותר.
מסקנת ביניים נוספת : אורן לא אוהב מקאפרי או כתיבה. תהיה לנו שיחה בנושא כאשר יגדל מעט.

הרצאה של אסף אשרי
יצאתי מההרצאה עם דיכאון קל והמון רגשות אשמה.
הוא לא חידש הרבה, שמעתי את רוב הדברים גם קודם. אבל הוא סיפר את הדברים בצורה מרתקת, ברורה ומרירה מעט.

חייבת לסיים לשכתב את הספר שלי.
יש בו חלקים שכתובים ביינוני, ואני יודעת את זה, ויודעת שהם שם כי חלק מהקוראים "יסלחו" לי עליהם, וחלק אחר פשוט לא ישים לב. אבל אני הרי יודעת שהם שם, מספיק. מספיק לוותר לעצמי. צריך לשכתב את זה.

זהו. הולכת לנסות להעביר את אורן למיטה, בתקווה שילך לישון.

היה כנס מצוין. יצאתי ממנו מיובשת, רעבה, תשושה אבל מרוצה.
מתי הכנס הבא?

זהו, בבית.
הנסיעה חזרה הייתה סיוטיית.
אורן סבל מגזים, ולא הצליח להירגע בלי להיות על הידיים.
פקקים בכביש שש, ועצירות כל כמה דקות בשולי הדרך כדי להרגיע את אורן.
זה המשיך ככה עד העצירת אמצע בכביש, אנחנו אכלנו קצת, אורן גם והנסיעה משם כבר הייתה שקטה יותר.
אני מתה מעייפות, כבר מזמן לא הייתי כל כך סחוטה, אז חווויות על הכנס מחר.

רק רציתי להגיד:
אחד מהכנסים הכפיים שיצא לי להיות בהם כבר שנים,
טוב שבאנו. 

לילה טוב.

אורן מתנהג מוזר היום, לא בוכה,
יושן כל הזמן.
כבר התחלתי לדאוג ואז נפל לי האסימון שהיום לשם שינוי אין לו גזים.
בוכה - אמא דואגת
לא בוכה - אמא דואגת

צרות עם האמא הזאת :-P

נ.ב
בכל מקרה, אשגיח אליו היום.
הוא מתנהג "נבול" כזה.
אבל אין חום וכאשר ער נראה דיי מרוצה.

כתבה מעניינת (באדיבות היזל) על מעבר של ידיעות אחרונות (הספרים והעיתון) לפורמט דיגיטלי.

http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/131209_Yediot_Achronot_EReader.aspx

ותמצות שלה עם כמה תגובות
http://www.popup.co.il/?p=5427 

ואני שואלת,
למה דווקא בקהילה שלנו צריך להסביר שוב ושוב למה זה חשוב?

ולמה עדיין אין שום תזוזה או רצון לזוז לכיוון?

הלכנו לסרט! לסרט! עם אורן!

היו לו קצת גזים, והוא היה קצת רעב, וקצת רצה לדבר ואז רצה לישון,
אבל סה"כ, ממש לא נורא.
אולי נחזור על החוויה עם אווטר.

אה, כן.
2012 סרט עם אפקטים נחמדים,
רק חבל לא כולם מתו שם בסוף.
קיטש ברמות חדשות לחלוטין.

( קצת הומור ברוסית עם תרגום קלוקל )

***

הצילו, 6 שבועות. קפיצת גדילה שנייה...

כמה סרטונים יפים שכבר מזמן רציתי להביא קישור אליהם:

91 הסנטימטרים של הנרי
http://www.tabakman.com/blog/archives/3605

הנרי מלנכוני וחתולי
http://www.youtube.com/watch?v=0M7ibPk37_U

(שני ההנרי באדיבות אכמו)

Pigeon: Impossible
http://www.youtube.com/watch?v=jEjUAnPc2VA

חתיכת טריילר מרשים!

http://www.youtube.com/watch?v=cRdxXPV9GNQ




אז הסיפור נשמע קצת כמו פוקוהונטס, ומעט כמו מלחמת האדם הזקן, אבל הגרפיקה!

הקטן מאולף אחרי אמבטיה ובין שתי ארוחות.
רונן בעבודה,
ואני עושה שטויות במקום ללכת לישון.
(לפחות עושה אותם בשכיבה)

( קצת הומור, חלקו ברוסית )

הודעה הבאה:
http://yuligama.livejournal.com/2009/10/25/
והודעות נוספות שקשורות לקטן יהיו סגורות לחברים בלבד,
אז אם אתם חברים או משפחה ורוצים לקרוא ולראות צילומים,
אין ברירה, תצטרכו להירשם למערכת ולבקש אישור חברות.

אין לי כוח לשום דבר רציני או שדורש מחשבה.
חצי הזנחתי את הפורום, ומרגישה ממש אשמה על כך.

***

( מגזרת )

***

( מדבקות )

***

( בוטן והריון )

***

( בית )

היה לנו אתמול בערב מפגש אחרון של הקורס הכנה ללידה,
פגישה עם רופא שדיבר על סוגי זירוזי לידה, חומרי הרדמה, חילוץ תינוק,
וכמובן, כל הסיבוכים האפשריים בדרך.
תקשיבו, אסור לשים פגישה כזאת כמשהו בסיום הקורס :-)
להגנתם יאמר שהיא זזה לסוף בגלל אילוצים כאלו ואחרים, אבל עדיין.
מלחיץ!
מתברר שאחת מתוך חמש לידות בארץ מסתימת בקיסרי.
ברצינות. ואנחנו בדיוק חמש זוגות בקורס,
לרגע הרגיש לי כמו רולטה.

ועוד נקודה למחשב.
ואקום או קיסרי?
בתקווה שלא נצטרך לא את זה ולא את זה.


נ.ב
אחר כך הייתה מסעדת פירות ים מקסימה,
ראשי קלמרים מטוגנים, שרימפסים, כיף,
וצרבת אל תוך הלילה, אבל על המסעדה בהזדמנות אחרת.

נ.ב 2
מחכים לשידת החתלה שצריכה להגיע כל רגע,
ואז לוקחים את זאתי לגיסים. נראה לי שהיא מרגישה משהו,
היא הייתה מקסימה ומתכרבלת מהבוקר... מצד השני, כך גם ניקי.
נראה לי שהן הבינו שאחת עוזבת, אבל מנסות להשפיע עלינו מי :-)

( רגע של התבכיינות )

***

( משהו חיובי )

אוקי, בוא ננסה שוב, בתקווה שהפעם ה LJ לא יאבד לי את הפוסט.

( טמטמת הריון )
***
( שמחות הריון, או  )
***
( מגזרות )
***

( מדבקות )
***

( חתולים )
***
( צירים )
***
נ.ב
במהלך כתיבת הפוסט הוא נאכל פעם נוספת,
אבל הפעם הייתי מוכנה ושמרתי בין לבין.
מה קרה לשיחזור האוטומטי שהיה ל LJ עד עכשיו?

אירוע הסיום באיקון הוא בתשלום

זה מרגיז. אפילו מרגיז מאוד.
רציתי לקרוא לגיסים לתמיכה נפשית.

ווידאתי ביום שלישי שהאירוע חינם.
לא ביקשתי בשבילו כרטיסים וגם לא קיבלתי כאלו.

כרגע, אני תוהה אם שווה בכלל לנסוע שעתיים לכל כיוון בשביל זה.
זה כל כך מטופש כל העסק הזה,
וזה רק הולל ומדרדר.

נ.ב
רציתי לכתוב על חוויות מאיקון ועל המון דברים נוספים,
אבל ראיתי את התוכניה ודיי הלך לי המצב רוח.

( מדריך מקוצר להכנה של מדבקות קיר ולהדבקתם בשיטת הטרנספר :-) )

לא יודעת אם זה מעניין מישהו,
אבל היה כיף לצלם :-)

(  אני שוב מצוננת )
***
לא הייתי מסוגלת לעבוד מול מחשב היום אז ישבתי לחתוך.
תוצאה, מגזרת אחת ומדבקה אחת מהממת לקיר.
לגבי המגזרת, בהמשך.
המדבקה נהרסה כאשר ניסינו להדביק אותה.
הטפט ממנו חתכתי היה עדין מדי (הולוגרמה כחול).
אנסה אותה שוב בסופ"ש.
***
( צריכה עצה לגבי רקע למגזרת )
***
( צירים )
***
( שיננית והחלטה לעצמי )

לא ברור למה ינשוף לא מפרסמים את זה טוב יותר,
אבל בכל מקרה:


זה קצת יקר, אבל אם אני אקבל 15 ש"ח על ספר שלא הייתי מוכרת ב 25 כי אין דוכן יד שנייה, לפי דעתי זו לא עסקה רעה.
רק חבל שאני באה ליום אחד בלבד.
נראה, אולי גיסתי תוכל לאסוף את הספרים בסוף הכנס.

( מגזרות )
***
( ימים טובים )
***
ולקינוח, זאתי מטופשת במיוחד.